מאת: נופר קרונפלד
על פי חוזר משרד החינוך חל איסור מוחלט בשימוש בטלפונים ניידים אלא אם הם עונים על צורך דידקטי. אך בפועל מורים רבים מוצאים עצמם מתקשים ביישום הנוהל, שכן הדבר גורם פעמים רבות לכניסה לקונפליקט עם התלמידים ולהתמודדות עם תגובות כמו התעלמות, סירוב או התנצחות סביב עניין זה.
כאשר מורה מתמודדת עם קונפליקט כמו טלפונים ניידים בזמן שיעור, היא יכולה לעשות זאת תוך אימוץ אחד מסגנונות התקשורת הללו:
הימנעות- כאשר המורה משתדלת להימנע מלהיכנס באופן אישי ולהתמודד עם הסיטואציה, המורה משדרת ריחוק, מציבה את הגבול בצורה לא עקבית: מבקשת להכניס טלפונים ניידים ולאחר מכן מעלימה עין מהמשך העיסוק בהם. התנהלות זו לרוב לא תביא לאווירת למידה והקונפליקט ימשיך ללוות את השיעור.
התפשרות– המטרה על פי סגנון זה הינה מציאת פתרון מהיר שאמור להתקבל על שני הצדדים ללא בחינה לעומק של הקונפליקט הקיים. מתוך ניסיונות לשמור על שקט או שמירה על מערכת יחסים תקינה. שימוש בסגנון זה כולל לרוב ניסיון לפנייה אישית לתלמידות שעסוקות בניידים בצורה נעימה ואמפטית תוך ניסיון לקדם פתרון, לצד הצבת גבולות לא ברורה ולא עקבית, תוך מסרים לא ברורים, מה לרוב יביא לבלבול וחוסר גבולות בקרב התלמידים ולכן לא יקדם אווירת למידה בכתה.
תחרות- בסגנון זה המורה מפעילה את סמכותה. נוטה לדבוק בתקיפות בעמדותיה, תוך שימוש במקורות הכוח העומדים לרשותה, זאת על מנת להשיג את התוצאה הרצויה לה. שימוש בסגנון ייתכן שיביא להכנסת הטלפונים הניידים לתיק או להתנצחות סביב העניין. ייתכן שהמטרה של הכנסת הניידים תושג, אך האווירה בכתה תהיה לרוב מתוחה ולא נעימה.
שיתוף פעולה – בסגנון זה ישנו ניסיון לעבודה משותפת עם התלמידים תוך גיוס התלמידות לשיתוף באחריות למציאת פתרון שיקדם למידה. שימוש בסגנון זה יכלול הבעת אמפטיה לקושי שלהן להכניס את הניידים, מתן תוקף לקושי זה ושיקוף רגשותיהן, תוך הצבת גבולות ברורה ואסרטיבית לגבי שימוש בטלפונים ניידים בזמן השיעור. לאחר מכן, על מנת להזמין את התלמידים לשיתוף פעולה וקידום הלמידה, המורה יכולה להציע אלטרנטיבה ולתת מענה המותאם גם לצורך של המורה ושל של כלל התלמידים בכתה.
צפה/י בסרטונים וחשוב/י:
- לאיזה סגנון תקשורת את/ה נוטה בעתות קונפליקט?
- מה לדעתך היתרונות ומהם החסרונות שבכל סגנון?
- כיצד מרגישות התלמידות בכל אחת מהסצנות? כיצד מרגישה המורה?
- הצגת הדברים בצורה שמשלבת אמפטיה ואסרטיביות כלפי הצוות. לצד העברת המסר שאת רואה את הצוות ואת הקשיים שלו, אל תחששי להיות בטוחה בהובלה וברעיון אותו את מנסה לקדם.
- יצירת מוטיבציה על ידי תיאור החזון באופן שעונה גם על צורכי האחר. נסי לזהות מהן המוטיבציות, החוזקות, תחומי הענין של הצוות שמולך ונסי לחבר את הרעיון שלך לתחומים הרלוונטיים לצוות.
- ניהול השיח כדיאלוג ולא מונולוג- לעיתים אנחנו חושבות שאם נשכנע ונסביר על חשיבות הרעיון, נקדם את העניין ושיתוף הפעולה של האחר. אך לרוב, דווקא הקשבה, שיחה בגובה העיניים, תפיסת הצוות כשותפים מלאים בתהליך, הבעת יחס מכבד לשיקול דעתם של אחרים- תביא לקידום תחושת השותפות אותה את מחפשת.
- הכנה מראש- וכמו תמיד, לפני שאת יוזמת את השיחה ומקיימת אותה, עצרי לחשוב על המורים איתם את עומדת לשוחח. מיהם? מה מעסיק אותם? אלו חוזקות את מזהה בהם? אלו נושאים יכולים לעניין אותם? אולי כדאי לך גם להתייעץ עם מנהלת בית הספר או עם אחת הרכזות, שתייעץ לך אל מי מהצוות כדאי לפנות. הכיני מראש מהלך של השיחה ככזו שבנויה על הקשבה ודיאלוג מצידך. הרי ניתן לצפות מראש את חלק מהקשיים שעלולים לצוף בשיחה ולהיערך לכך מראש.
גיוס צוות לשיתוף פעולה- כולל כתוביות הדרכה :